הפרויקט יצא מצורך קונקרטי: מפעילים חקלאיים במדינות מתפתחות ביקשו גישה לטכנולוגיה מתקדמת אך חסרו את הערוצים המוסדיים לכך. צעדנו הראשון היה למפות את גורמי הקשר הרלוונטיים ברשויות ציבוריות, בגופי שיתוף פעולה ובנציגויות דיפלומטיות, ולהבין את ההתאמה הרגולטורית שדרש כל אחד מהם.

על בסיס המפה הפעלנו את הערוצים הנדרשים וליווינו את השיחות המוסדיות, תוך הקפדה על העיתוי, הפורמטים וערבויות הסודיות שדרשה המשימה. כל זאת בשני קריטריונים: שהטכנולוגיה תגיע למי שזקוק לה, ושהפעולה תהיה איתנה מבחינה משפטית ומוניטינית.

המשימה כללה מתן מודיעין פוליטי למספר שחקנים בקשת הפרלמנטרית הספרדית, לכל אחד אינטרסים ורגישויות משלו. פעלנו לפי קריטריונים מחמירים של הפרדה וסודיות בין המשימות השונות. ניתחנו את העמדות הפומביות ואת הדינמיקה הפנימית של כל קבוצה והצלבנו אותן עם לוח הזמנים החקיקתי.

התוצרים היו מפות שחקנים ובריתות, דוחות סיכון תקופתיים ותזכירי תרחישים שאפשרו לכל לקוח להחליט מתי ואיך למקם את עצמו בהקשר של אי-ודאות רבה. השירות נשאר פעיל ועודכן עם שינוי הנוף הפרלמנטרי.

קמפיין "לא למרקוסור" יצא כדי להתנגד לאשרור הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לגוש דרום אמריקה. תכננו את הקו האסטרטגי שלו: מה לומר, למי ומתי. בנינו נרטיב שבמרכזו דאגות המגזר החקלאי, מבלי לאבד את הדיון המוסדי האירופי מהעין.

העבודה כללה מיצוב מול כלי תקשורת מתמחים, הכנת דוברים וניסוח מסרים מובחנים למוסדות האיחוד האירופי, לרשויות הלאומיות ולגורמים השונים בענף. המטרה הייתה שנושא טכני וקשה להבנה יגיע בבהירות לסדר היום הפוליטי והתקשורתי.

עמותה פוליטית בהיקף ארצי נזקקה לחידוש הנוכחות המקוונת שלה, שצמחה ללא גישה אחידה. התחלנו בביקורת של הערוצים, התכנים והקהלים כדי לאתר חוסר עקביות, כפילויות והזדמנויות שהוחמצו.

בהתבסס על מסקנות אלה תכננו אסטרטגיית תקשורת חדשה ברשתות החברתיות עם זהות ויזואלית וטון עקביים, וליווינו את יישומה במתודולוגיות דיגיטליות שמטרתן להרחיב את החשיפה ולחזק את העקביות המוסדית של המסר בכל הערוצים.